לסמן ולכבוש... תעשו רק את הצעד הזה
לסמן ולכבוש ו... גם וידוי הייתה לי פגישה מרגשת עם אמא לבחור שסיים קורס טייס, ושאלתי, "עם כל הקשיים שהבן שלך חווה בבי"ס, איך הוא הצליח להחזיק מעמד בקורס טייס"? ואז היא עונה לי בהתרגשות: למדתי מהאימונים שעברתי אצלך: "כל פעם שהוא חשב לפרוש ולהישבר, אמרתי לו: 'עומריקי, עוד קצת', רק תעבור את השלב הזה, נתתי דחיפה קטנה, אמרתי לו שהוא יכול, גם כשהוא הרגיש שהוא נופל- החזקתי אותו, תמכתי בו לאורך כל הדרך" שומעת המון ספורי מקרה , עד כמה ההורים היו משמעותיים עבור הילדים, שעכשיו הם הורים בעצמם, על מורים שלא ויתרו לילד גם כשהוא היווה אתגר לאורך כל הדרך, ושמעתי גם ספורים הפוכים. וידוי: זה מעציב אותי ואפילו מקומם, פשוט לא מצליחה להישאר אדישה. באיזה זכות יש למבוגר להשפיל ולוותר על הילד שבחסותו? אז יש ילדים שנפגעים נסגרים ומוותרים על הדרך שתוביל אותם מעלה ליעד שסימנו לעצמם, והם מדווחים לעצמם שהם לוזרים, ואין טעם להמשיך ולנסות. עבורכם או עבור היקרים לכם: "לא להתייאש, ההצלחה מחכה גם לך! עכשיו הזמן לסמן ולכבוש!"